במקרים בהן עסקינן באישה שנכנסה להריון מגבר זר בהיותה נשואה לא ימהר בית המשפט להיעתר לבקשה לבדיקת רקמות

גירושין והגשת תביעה לאבהות שאלת הממזרות וגירושין

לא תמיד כשהאישה נכנסת להריון יש הסכמה בין הצדדים לגבי זהות האבא של הילד. בטוח שהאישה בהריון היא האימא (לא במקרה פונדקאות) אבל לא תמיד בטוח מי האבא הביולוגי.

במצב כזה כשהאישה יודעת מי האבא אך זה מסרב להכיר בכך, מוגשת לבית המשפט לענייניי משפחה תביעת אבהות.

בבדיקת רקמות פשוטה ניתן בוודאות גבוהה ביותר לזהות אם האבא הנתבע אכן האבא הביולוגי של הילד.

מובן שלשאלה מי האבא משמעויות מרחיקות לכת מבחינה משפטית בכל הנוגע לחובת האבא לשלם מזונות לילד, לעתיד הילד ושאר היחסים לרבות בעת פטירה, ירושה וכיוצ"ב.

על אף שכאמור בבדיקה פשוטה ניתן להסיר בנקל את התעלומה מי האבא הרי שבפועל במקרים בהן עסקינן באישה שנכנסה להריון מגבר זר בהיותה נשואה לא ימהר בית המשפט להיעתר לבקשה לבדיקת רקמות במסגרת תביעת אבהות מחשש לכך שאז על פי ההלכה הילד ייחשב כממזר דבר שילווה אותו ואת צאצאיו לדורות.

עניין הממזרות מצער ביותר משתי סיבות עיקריות:
האחת, זו פגיעה בילד ואף באימו שמכנים בשם גנאי ומעליב את הילד כממזר על כל המשתמע מכך, יש בכך משום הטבעת חותם שלילי על תינוק רך בשנים שבמה הנו אשם?, שנית, העדר הידיעה מי האבא הביולוגי בשל הסירוב לאפשר בדיקת רקמות פוגע בזכות האישה לדעת, בזכות הגבר הפוטנציאלי להיות אבא לדעת, בזכות התינוק לדעת מי אביו הביולוגי, וכן בזכות הבעל הנשוי לדעת האם הוא עתיד לגדל ילד לא שלו, כאשר בדרך כלל ידיעה כזו מובילה לגירושין.