גירושין של עגונה- מוטב שכמו שהנישואין באו בהסכמה כך גם רצוי שיסתיים הקשר בגירושין בהסכמה

גירושין עגונה – סרבן גירושין

צריך שניים לטנגו-לחתונה, ואולם על פי הדין וההלכה צריך גם למרבה הצער ברוב מקרי הגירושין גם שניים לטנגו-הגירושין, כך מוטב שכמו שהנישואין באו בהסכמה כך גם רצוי שיסתיים הקשר בגירושין בהסכמה.

סרבן גט הנו מי שבית הדין הרבני פסק כי עליו ליתן גט לאשתו, ואולם זה מסרב. יצוין כי לא אחת נתקלים בתופעה בה דווקא האישה היא סרבנית הגט.

כל עוד סרבן הגט יעמוד בסירובו הרי שבכך הנו מעגן את האישה איליו בניגוד לרצונה.

בית הדין הרבני למרבה הצער אינו שם סוף להתנהגות בלתי אנושית ובלתי הוגנת זו מצד הבעלה, בדרך למשל של קביעה כי האישה גרושה על אף סירוב הבעל, ובכך לסיים את הקשר הרשמי בין הצדדים – אי ביצוע האמור מחזק את יכולת המיקוח של הבעל המתבטא בסירובו הדווקני ליתן גט ביודעו כי ללא הסכמתו לא ניתן לשחרר את האישה מעגינותה.

במקום ההליך הקצר והמתבקש כאמור לעיל, נוקט בית הדין הרבני בהליך ארוך של סנקציות הקבועות בחוק כדי לשכנע את הבעל ליתן את הגט המיוחל, ואלה הסנקציות וההגבלות האפשריות:

(1) איסור יציאה מן הארץ;

(2) איסור לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי'ב – 1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;

(3) איסור לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה;

(4) איסור להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי'ח – 1958 (נוסח משולב);

(5) איסור לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;

(6) איסור לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ'א – 1981;

(7) מאסר.