עורכי דין אתרים
|
עורך דין גירושין
עילות גירושין
לבתי הדין הרבניים הזכות הבלעדית לקבוע בעניין הגירושין כמו גם הנשואין בין בני זוג יהודים.
בתי הדין פוסקים על פי חוקי ההלכה, דין תורה, שנקבעו מלפני אלפי שנים ומחייבים גם את האדם המודרני של ימינו.
כך למשל, לא יעזור לצד המעוניין להתגרש אם יאמר באופן אמיתי ובמיטב
כישוריו האינטליגנטיים בפני דייני בית הדין בתביעתו לגירושין כי רצונו בגירושין מאחר ואיבד עניין וריגוש בבן הזוג,
לא נעים לו עוד במחיצתו, חדל מלאהוב אותו, מעוניין לצעוד בדרך חדשה, כי בן הזוג שינה מאופיו, כי ישנם פערים
מנטלים ואחרים וכיוצ"ב טענות שהן לא אחת מהסיבות האמיתיות לגירושין. טיעונים "פסיכולוגיים" מעין אלו אמיתיים
ונכונים ככל שיהיו לא עושים כל רושם על הדיינים ולא יסייעו כלל לבן הזוג המעוניין בחיוב בן הזוג האחר בגירושין.
דייני בתי הדין הרבניים מתרשמים יותר בעיקר מהטענות הבאות כעילה לחיוב בגירושין, ואלה מקצתם כדלקמן:
1. טענות בדבר מומים: כך אם הבעל טוען למום גופני באישה כגון: עקרות הנו זכאי
לדרוש לחייבה בגירושין. כך גם אם האישה טוענת למומים אצל הבעל בהיותו עקר וכאשר הנה נגעלת ממנו יכולה לדרוש חיובו בגט.
2. עוברת על דת משה - הבעל יכול בטענה כי האישה בכוונה גורמת לו לעבור על חוקי הדת או שהיא בעצמה עושה כן, לחייבה בגין האמור במתן הגט.
3. במקרים בהם האישה מתנהגת ומתלבשת באופן בלתי צנוע,
מעליבה ומשפילה את הבעל, צועקת ומקללת וכן מכה את הבעל, והכל באופן קבוע ובכוונת תחילה 4. מעשי בגידה וזנות.
5. במקרים קיצוניים ומתמשכים כשהבעל הנו אלים כלפי האישה ניתן לחייבו בגט.
6. אם הבעל מסרב לקיים יחסי מין עם האישה, ניתן לחייבו בגט.
האמור לעיל, מלמד על הפער הבלתי נתפס בין העילות לגירושין שאולי היו מתאימות מלפני אלפי שנים, לבין העידן
המודרני הנאור. בתי הדין הרבניים במרבית המקרים עדין צמודים היטב לחוקי ההלכה, מטעם זה נגרם לעיתים
קרובות עוול אדיר לאחד מהצדדים או שני הצדדים, ושאר נזקים כבדים וחמורים בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.
מומלץ לבני זוג לפנות בבקשה לגירושין כשהרצון להתגרש הנו בהסכמה, ללא תנאים לגירושין, ובמסגרת הסכם גירושין כולל.
|
|
|